קיבוץ ניר-עם
קיבוץ ניר-עם
חסר רכיב

נעים להכיר- נעמה שובל

03/03/2019

תמונה קשורה

נעים להכיר

 

והפעם – אבי קדוש פוגש את נעמה שובל

 

אין חדר אוכל, אין תורנויות, אין מחסן בגדים, אני מבקר יותר במול 7 מאשר בכל-בו, ואם אין לנו ילדים באותם הגילאים, צריך להתאמץ כדי להכיר את חברי הקיבוץ החדשים. אז הזמנתי את עצמי, ובאתי להכיר את משפחת שובל. נעמה והבנות הגיעו לניר-עם לפני שנה פלוס, ממש באותו שבוע שכל הקהילה הייתה שקועה בכאב על האובדן הטראגי של ניצן ז"ל. כך באווירה של עצב קולקטיבי בכל הקהילה, המשפחה החדשה החלה צעדיה הראשונים בניר-עם.

 

אז מי את נעמה? אמא צעירה לשלוש בנות, צירפה למשפחה את ריקשה, כלב ידידותי בן 3 שאימצה לפני חודשיים מכלביית שדרות ודי מחזיר אהבה על כך, וגם אימצה שני חתולים מטופחים פטל ופועי (מעוקר ומסורסת, לא לדאוג...) שמהווים קישוט דינאמי לסלון, צמאים לליטוף.

 

נעמה היא עובדת סוציאלית במקצועה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, בוגרת תואר שני עם הכשרה נוספת בלימודי טיפול משפחתי. היא עובדת במחלקת הרווחה של אשדוד, וגם מחזיקה קליניקה פרטית בשדרות.

 

כמה מילים על הבנות? טוב, התאומות הילה ורותם בנות 11.5 לומדות בכיתה ו', ועדי בת 9.5 לומדת בכיתה ד'. שלושתן נקלטו בקבוצת רימון בניר-עם. האתגר בגיל כזה לעבור לחיים חדשים  באמצע שנת הלימודים, להשתלב בכיתות לימוד לא מוכרות בשער הנגב, למקם עצמן בחברת הילדים של ניר-עם, ובכלל לעבור למסגרת קיבוצית שלא הייתה מוכרת להן בכלל – זה אתגר רציני. לכל התקדמות האתגרים שלה, ונעים לשמוע שהן מצאו מקומן בבית הספר ובחברת הילדים. חברה פה, חברה שם, והן רואות עצמן בנות ניר-עם. בנות קיבוץ. איזה כיף !

 

נעמה, למה קיבוץ? הרעיון הקיבוצי היה בראשה של נעמה הרבה שנים, היא אוהבת קהילה וזה מה שחיפשה בשלב זה של החיים. ולמה דווקא ניר-עם? קודם כל האזור שלנו קסם לנעמה שבאה מיבנה ואהבה לטייל באזור, ומכאן החיפוש באחד הקיבוצים במערב הנגב עד שעברה פעם דרך ניר-עם, נכנסה כדי להציץ, והרגישה קליק מיוחד. החיבור המשולש היה כמעט טבעי – קיבוץ שקולט, בית שמחפש רוכשים, ובדיוק משפחה שמחפשת קיבוץ קולט עם בית לרכישה. דרך אגב, אנקדוטה משפחתית: אחרי שכבר החליטה להצטרף לניר-עם וסיפרה למשפחתה על ניר-עם, רק אז שמעה לראשונה שבשנות השישים המוקדמות סבא שלה נפגע בעינו בעת פעילות מבצעית בשדות ניר-עם. סימני הפציעה נותרו לו להמשך חייו וכך נעמה זוכרת אותו, אבל הקשר לניר-עם נודע לה רק כשדיברה עם הוריה על תכניתה להתקבל לחברות כאן. 

 

 

 

 

והיום, את מרגישה שאת מכירה את ניר-עם? קצת. נעמה מכירה את המוקדים העיקריים, המשרדים למשל, הספרייה שהיא מבקרת בה מדי פעם.  ולמה שימש המבנה של הספרייה לפני-כן, את יודעת? (מבט תוהה....) ממממ, בעצם לא, מה זה היה? אוהו, זה היה מחסן הבגדים המיתולוגי שלנו, עם חדרי תפירה, קיפולים, גיהוץ, תיקונים, בגדי ילדים, בגדי עבודה, חלוקת כביסה ומה לא.

ב-2003 זה נגמר, עם ההפרטה נעלמו במהירות שירותי מחסן הבגדים והמבנה נשאר כמעט נטוש, אחסן כמה יזמויות ותחביבים קצרי טווח, תחילה הקיבוץ תכנן לייעד את המבנה כבית מגורים לרכישה, ודי מהר הייעוד שונה לתכנית ספרייה. עד להגשמת הרעיון, המבנה נוצל זמנית לחינוך ילדי הנעורים, ולפני שנתיים בערך נפתחה הספרייה המחודשת. דרך אגב, במקור ועד ראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, המבנה אכן היה בית נעורים ("עופרים" בו התחנכו רבים מבני ניר-עם היום בני 50+ ויותר). עד כאן תולדות המבנה ששימש מחסן בגדים במשך קרוב ל-45 שנים. על גלגולי הספרייה של ניר-עם במקומותיה השונים, נספר בהזדמנות אחרת.

 

אז חזרה אל משפחת שובל ומעורבותה בחיי הקיבוץ. הבנות משתלבות, וזה כיף. ונעמה אכן מתעניינת בנעשה בקיבוץ, נוהגת להגיע לאסיפות קיבוץ, יש עדיין מושגים הנשמעים באסיפה שלא כ"כ מוכרים לה, והייתה רוצה להכיר קצת יותר את השיח הפנימי של הקהילה והארגון, ולהגברת המעורבות לאחרונה היא הצטרפה לוועדת קלפי. התחלה. שאפו. ולסיום, כמה מילים מפי נעמה:

אנחנו בדיוק שנה בקיבוץ, אני והבנות מאוד שמחות להיות חלק מהקהילה המיוחדת שיש כאן. ארבעתנו לומדות להכיר לאט לאט את השמות והפרצופים על השביל.  לא מעט אנשים מסביבי הרימו גבות על הבחירה שלי לעבור לניר עם אבל ממרחק של שנה זו הייתה האחת ההחלטות הנכונות עבורנו:) 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מסמכים מצורפים

נעמה שובל.docx
חסר רכיב