קיבוץ ניר-עם
קיבוץ ניר-עם
חסר רכיב

יש דין ויש דיין(ת)

30/04/2019

יש דין ויש דיין)ת(
כשאני עושה את צעדיי לקראת הבית של משפחת דיין קשה לי שלא להיזכר באחת הסיטואציות הראשונות בהן הכרתי את רפי, בשבילכם אגב רפאל- הוא פחות אוהב קיצורים.
במהלך עופרת יצוקה, רפאל הסתובב עם הטנדר שלו ברחבי העוטף ושדרות עם שקיות מזון לכלבים פגועי הלם קרב ורוויי קסאמים ושמר עליהם שפויים, יחד עם אבא שלו, שלמה. סיפור קטן שקצת שופך אור על מי זה רפי(יש סיכוי טוב שברגעים אלה הוא פחות אוהב שחשפתי את זה).
רפאל וטלי דיין גרים בשכונת היבילים החדשים(ממש ליד הבריכה למי שלא מכיר) ועתידים לבנות את הבית שלהם בהרחבה בשכונת שיבולים ב'. הם הגיעו לקיבוץ לפני 10 שנים וכבר הפכו לחלק מהנוף הקיבוצי שלנו.
בכניסה לבית אני פוגש במנהלים האמיתיים של הבית(ואולי של כל בית) נעמה היפיפיה בת ה4.5 ויאיר הנסיך מנכ"ל בן שנתיים שמקבלים אותי בברכה.
ש. אז מה אתם עושים בחייכם?
טלי, 31,
עו"ד מתמחה בתחום הביטוח הלאומי, נזקי גוף ונזקי רכוש. כיום עובדת כשכירה וכעצמאית, בעלת משרד פרטי בעיר שדרות.

רפאל, 34, עצמאי, מנהל מסגרייה בעיר שדרות, דור ממשיך. המסגרייה מתמחה בעבודות מתכת כבדה.
ש. למה דווקא ניר-עם?
"אנחנו אוהבים את הקהילה, ואת האזור. רואים בקיבוץ כמקום המושלם לגידול ילדנו (על אף המצב הבטחוני)."
ש. האם וכיצד אתם מעורבים בקהילה בניר עם?
"אנו רואים את עצמנו כמעורבים בחיי הקהילה, מגיעים לאסיפות ומשתתפים פעילים באסיפות. כיום גם חברים בוועדות- טלי חברה בוועדת מכרזים ורפאל חבר בהנהלה העסקית."

ש. זכרון היסטורי או רגע שלא תשכחו מניר-עם?
טלי :"אחרי הלידה של נעמה (הילדה הבכורה) חזרנו לבית שלנו בקיבוץ, יצאנו מהבית 2 וחזרנו 3. כשהגענו הביתה כחלק מהמסורת, חיכו לנו על דלת הכניסה ברכות חמות מהחברים הקרובים בקיבוץ. הברכות כמובן נשארו על דלת הכניסה עד שעברנו לדירה הבאה."


והנה כמה עובדות שלא ידעתם על רפאל וטלי:
טלי נולדה באוקראינה, עלתה לארץ בגיל 3 לעיר מעלות תרשיחא(כן בקצה השני של המדינה המרכז פחות עושה לה את זה). טלי היא חובבת ציור והיא מציירת בשעות הפנאי.
כשרפאל היה בן 12 הוא התגורר בקיבוץ ניר עם, עם משפחתו למשך 3 שנים בערך. המשפחה הייתה גרה בבית בין הבית של נועם רותם לבית של שלומית סיבוני(לימים נוצרה חברות בין שלושת הילדים- רפאל, דפנה ועמית).
רפאל הוא חובב שיפוץ מכוניות אספנות, מוזמנים לקפוץ לאולם תצוגה במסגריה התרגשות מובטחת.

אני מסיים את הראיון והכתבה עם חיוך אופטימי(אלא מה) שנעשה בדיוק את אותה הכתבה בעוד שנה בבית החדש בהרחבה!

שי ששון




 

מסמכים מצורפים

יש דין ויש דיין.docx
חסר רכיב